הברחת רכוש - לא בחסות החוק 

במסגרת הליך הגירושין, זוגות רבים פונים לבית המשפט, על מנת שיכריע בענייניהם הרכושיים. חלק מן הפונים או מבני / בנות זוגם, מנסים ולעיתים אף מצליחים "להבריח" את הרכוש המשותף וכך הם זוכים לנתח גדול יותר מן העוגה המשותפת.

לדוגמה, אישה המשתכרת משכורת גבוהה ביותר, במשך שנים רבות של עבודה, מתכננת להתגרש מבעלה, במשך מספר שנים. בלי ידיעתו, היא פודה את קרנות ההשתלמות שלה ומעבירה אותן לאחותה, כדי שתשמור על כספה, עד לאחר הגירושין. בהגיע המועד להתגרש, ראה זה פלא, במקום שיהיו בידי האישה 400,000 ש"ח מקרנות ההשתלמות שצברה במשך שנים רבות, יש לה רק 20,000 ש"ח. הגבר אשר לא הבריח את כספו, יאלץ לשלם לה סכום נכבד במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים ואלו האישה תיוותר עם הכסף אשר שמה בצד. זאת, אם הבעל לא ינסה לדרוש בבית המשפט מן האישה, במסגרת תביעה רכושית, גילוי מסמכים מלא של מספר שנים אחורה.

בתמ"ש 38691-12-10, דן כבוד השופט אסף זגורי מביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, בתביעה רכושית של אישה נגד בעלה. האישה ביקשה להסיר את החיסיון מחשבונות הבנק של בעלה וכן היא ביקשה כי חברת ס. בע"מ, אשר הבעל העביר לה כספים, תמסור לה כל מסמך הנוגע לקשריה עם הבעל. הבעל, אשר ניסה כפי הנראה, להוציא חלקים נכבדים יותר מהרכוש המשותף וניסה להסתיר חלקים אלו מאשתו טען, כי על מסמכים בנקאיים יש חיסיון וכי עפ"י ההלכה, לא ניתן לאפשר גילוי מסמכים במסגרת תביעות בענייני משפחה. השופט הנכבד פסק אחרת ובצדק רב.

כך נקבע בפסק הדין, מתוך המאגר המשפטי נבו : "ההגנה על הפרטיות, חרף היותה זכות חוקתית, אינה ערך מוחלט. עניין לנו, אם כן, בחיסיון יחסי, שיש לאזנו על-פי מידת הפגיעה בכל אחד מן האינטרסים המתנגשים."          

המבחנים שנקבעו בעניין סקולר (שם בעמ' 774) ואומצו שוב מאוחר יותר בעניין סלס (בע"מ 3542/04 דן סלס נ' טובה סלס, [פורסם בנבו] (20/06/2005)) היו אלה:

א. מהי מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים (בהנחה כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה).

ב. האם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונאטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות".

ג. על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות.

ד. ולבסוף, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי."

עוד נקבע כי : " בתביעות לאיזון משאבים בין בני זוג, דומה כי פעמים רבות, בהיעדר גילוי מלא מטעם שני הצדדים, הרי רק באמצעות הסרת החיסיון, ושימוש נבון ומושכל בו, יוכל כל צד להיות בטוח שהסדר איזון המשאבים שהוצע על ידי מומחה או על ידי הצד שכנגד או הסדר שנקבע בהכרעה שיפוטית של בית המשפט הוא לא רק הסדר נכון, אלא גם הוגן."

כמו כן נקבע כי : סעיף 11 לחוק יחסי ממון "תכליתו להגן על זכותו של בן הזוג חסר הנכסים, ולשמר נכסים וזכויות לבל יוברחו או יועלמו לפני מועד האיזון העתידי. מכוח אותו סעיף 11 לעיל, נקבע כי לבית המשפט ניתנו סמכויות מרחיקות לכת לשם שימור זה....

הבאתי דברים אלה על מנת להמחיש לקורא את העובדה שתביעה לאיזון משאבים עשויה להיות מוגשת כאשר לתובע אין מושג ממשי מה היקף הזכויות, החובות, הכספים והרכוש שיהוו את הסדר איזון המשאבים שהוא עותר לו. לא התובע, לא המומחים ולא בית המשפט יוכלו להציע או לערוך הסדר איזון משאבים מבלי שתהיה להם נגישות למידע.

51. רוצה לומר, כי הסדר איזון המשאבים מצריך "משחק בקלפים פתוחים" ובשקיפות מירבית אודות כל נכסי, זכויות וכספי הצדדים, אשר נצברו בתקופת הנישואין, בין אלה המשותפים הרשומים על שם שני בני הזוג ובין כאלה הרשומים על שם אחד מהם בלבד."

52. כך נקבע בסעיף 6(ג) לחוק יחסי ממון:

"(ג)  באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים"

53. מכאן מסקנתי, כי אל הפסיקה המאפשרת הסרת חיסיון בנקאי על פי ארבעת המבחנים שנקבעו לעיל, (ראה סעיף 34 להחלטתי זו), מצטרפות הוראות סעיפים 6(ג) ו-11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כמקור מסמיך נוסף למתן צווים שיאפשרו קבלת מידע אודות נכסי וזכויות בני הזוג, כדי לסייע לצדדים ולבית המשפט לקבוע "מה מגיע מהאחד לשני".

54. קריאת סעיף 6 יחד עם הוראת סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מלמדת, כי בתביעות לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, יש לחתור לגילוי מידע מירבי ולויתור על חסיונות בשלבים המוקדמים ביותר של ההתדיינות.

55. אל כל אלה יש להוסיף את חובת תם הלב הדיונית המתבטאת בגילוי מוקדם ומלא של המידע הרלבנטי המצוי בידי הנתבע (בתביעת איזון משאבים) כבר בכתב ההגנה (ראה תקנה 258ט(א),(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984) ובנכונות מטעמו לוותר על החיסיון הבנקאי ביחס למידע שאינו מצוי ברשותו במלואו.

56. אפשר לומר, כי הגילוי המקדמי של מסמכים בתובענות שבענייני משפחה הינו כורח המציאות שהרי סכסוך משפחתי מעצם טיבעו - "רוב רובו בסתר ואפס קצהו בגלוי..." כיוון שכך "התמונה הנוצרת לעיני בית המשפט עלולה להיות מרוסקת...ובלתי נאמנה למציאות" (ראה: בש"א (כ"ס) 4487/04 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] (30/11/2004))."

מפסק הדין ניתן ללמוד את הדברים הבאים : על מנת להגיע לחקר האמת בתביעות רכושיות בין בני זוג, חובה לגלות את כל הנתונים הכספיים והכלכליים הקשורים לשני בני הזוג. בית המשפט, הפוסק למען הצדק והחותר לגילוי האמת, לא ייתן יד לניסיון של צד כלשהו להשתמש בפסיקה, בחוק או בקרוב משפחה, כדי להסתיר או להבריח רכוש מפני בן/ בת הזוג.